עלילת דם בסוכות

זהו תיאור של עלילת דם שהתרחשה לפני שנים בלונדון.
המעניין בה שהיא התרחשה לא בערב פסח, אלא בערב סוכות.
התוכלו לגלות כיצד הוכיחו היהודים שהעלילה הינה שיקרית מיסודה?

"עלילת דם בלונדון" אמרו האותיות האפרפרות שהציצו מעל גבי הנייר.
לפני כשנתיים, פנה אלי ידידי הנוכרי, יוליאן אוסטין, אחד מן הכתבים המפורסמים של העיתון היוצא במקום מגורינו, כאן בלונדון, וסיפר לי את סיפור המעשה הבא:
למערכת העיתון הגיע מכתב, בו סיפר סוחר עתיקות כי התגלגל לידו כתב יד עתיק, שתאריך כתיבתו המדוייק אינו ידוע.

במסמך, מספר נער יהודי ומודה בכך שהשתתף יחד עם אביו, השוחט המקומי ורב הקהילה, בטקס בו השתמשו היהודים בדמו של נער נוצרי עבור חג הסוכות.

ידידי העיתונאי סיפר כי פירסומו של מסמך זה יהיה יום לפני חג הסוכות הקרב ובא עלינו לטובה.
ידעתי היטב כי פירסומה של עלילת דם כזו עלולה להזיק לאחינו בני ישראל בכל מקומות גלויותיהם, ובעצתו של מורי ורבי הגאון הגדול, הצלחתי לשכנע את יוליאן אוסטין להביא לידי את העתקו של אותו מסמך עתיק, המוכיח, כביכול, את נכונתה של עלילת הדם.
וכך נכתב שם:
מוצאי שמחת תורה, יום חמישי כ"ב תשרי.
חג הסוכות עבר עלינו בנפש מרוממה ובשמחה גדולה ועצומה כצווי הבורא, יתעלה וישתבח שמו, ורק כעת הגעתי לכתוב את דבר החוויה המסעירה שעברה עלינו בערב יום טוב ראשון.

ביום שני בלילה, אור ליום שלישי, ערב חג הסוכות, קרא לי אבי מורי ואמר לי: "גדליה בני, הגיע הזמן לשתף אותך בסוד גדול, שרק מתי מספר זוכים לו. הכן את עצמך ובוא עימי".

עשיתי כדברי אבי, התלבשתי באדרתי החמה, ואף כיסיתי את פני בצעיף כאשר הורני.
קר היה הלילה וגשום, ואני פסעתי בעיקבות אבי עד שהגענו אל קצה רחוב היהודים, שם המתינו לנו בקוצר רוח הרב, השוחט ושני יהודים נוספים מבני הקהילה.
פסעתי בשקט עימהם עד שהגיענו סמוך לנהר, שם המתינה לנו דמות מסתורית, לבושת שחורים, שבידה שק גדול ואטום.

חזרנו עם השק למחסן בקצה העיר, שם ראיתי לחרדתי כי בתוך השק נמצאה גופת ילד נוצרי.

חרדתי מאוד, אך אבי הרגיעני ואמר: "אל תירא בני, מדי שנה עם פרוס חג הסוכות עושים אנו כדבר הזה".

בקושי רב הצלחתי להתגבר על חרדתי וזעזועי, אך למחרת, ביום שלישי, מספר רגעים לפני שקיעת החמה, כאשר הדליקה אימי מורתי את נרות החג, נחה עלי שלווה ושמחה גדולה".
את הכתב השיקרי הזה הבאתי לפני מורי הגדול" המשיכו המילים שעל גבי דף הנייר ואמרו, "והוא הצליח תכף ומיד להוכיח לידידי העיתונאי את השקר שבמסמך. הכתבה לא פורסמה, וסוחר העתיקות שזייף את המכתב העתיק נאסר ונענש בחומרה על ידי השילטונות".